רש"י על משנה אבות ו׳:ב׳

1 מֵעֶלְבּוֹנָהּ שֶׁל תּוֹרָה. מֵעֶלְבּוֹן שֶׁעוֹלְבִין אֶת הַתּוֹרָה שֶׁהִיא עֲלוּבָה עַל שֶׁאֵין לָהּ עוֹסְקִין:

2 נָזוּף. מְנֻדֶּה, כְּמוֹ בְּרֵאשִׁית לז וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו מְתַרְגְּמִינַן וְנָזַף בֵּיהּ אֲבוּהִי. נֻסָּח אַחֵר נְזִיפַת חֲכָמִים מְנֻדֶּה:

3 נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר. שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמְּרוֹ אֶלָּא הוֹלֵךְ וְנוֹבֵר בָּאַשְׁפָּה וּמַמְאִיס, כֵּן תַּלְמִיד חָכָם שֶׁחָסֵר מַטְעַמִּים שֶׁל תּוֹרָה הוּא מָאוּס כִּמְנֻדֶּה הַזֶּה. נֻסָּח אַחֵר אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טַעַם, כְּלוֹמַר מְכַנֶּה הַבְּרִיּוֹת בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה אִשָּׁה יָפָה שֶׁהוּא סָר דְּבָרָיו מִטְּעָמִים שֶׁל תּוֹרָה, דּוֹמֶה לְנֶזֶם שֶׁל זָהָב שֶׁנָּתוּן בְּחָטְמוֹ שֶׁל חֲזִיר שֶׁבְּנֵי אָדָם בְּדֵלִים מִמֶּנּוּ, אַלְמָא כִּמְנֻדֶּה קָרֵי לֵיהּ קְרָא:

4 שֶׁאֵין לְךָ בֶן חוֹרִין. לְפִי שֶׁבְּנֵי אָדָם מְכַבְּדִין וּמְשַׁמְּשִׁין לְפָנָיו, וּמִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בָּהּ מִתְרַחֲקִין מִמֶּנּוּ, אַלְמָא כִּמְנֻדֶּה הוּא:

5 וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל. לְמַעְלָה מִן הַפָּסוּק הַזֶּה כְּתִיב וּמִמִּדְבָּר מַתָּנָה וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל עֵרוּבִין נד; וּנְדָרִים נה., כֵּיוָן שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה בְּמַתָּנָה נָחֲלוּ אֵל, כְּלוֹמַר הֱבִיאָם בְּחֶלְקוֹ, וְכֵיוָן שֶׁחֶלְקוֹ אֵל עוֹלִים לִגְדֻלָּה שֶׁנֶּאֱמַר וּמִנַּחֲלִיאֵל בָּמוֹת: